אסתי כהן - פרקים בחייה

"מִ֣י יוֹדֵ֗עַ רוּחַ בְּנֵ֣י הָאָדָ֔ם הָעֹלָ֥ה הִ֖יא לְמָ֑עְלָה" (קהלת, ג' כ"א)

ילדותה

אסתי (אריקה) נולדה ב-כ"ו תשרי ה'תרצ"ה (5.10.1934), וגדלה עד גיל תשע בעיירה קאלוצ'ה בדרום הונגריה.

בת לצבי (אודון) שוורץ ולמלכה (מאריה) לבית אדלר.

אחות ליוסי (יוסף מנחם), הגדול ממנה בשנתיים.

תקופת השואה

במרץ 1944 פלשו הנאצים הגרמנים להונגריה, וגם לתוך ביתם של אסתי ומשפחתה.

את ליל הסדר של אותה שנה חגגו בחדר צדדי, כאשר מעבר לקיר, בסלון, חגגו החיילים הנאצים בשתייה לשוכרה.

בחודש מאי 1944, בזכות שהקשיבו לאזהרותיה של צלינה אורטנר (שתיל), פליטה יהודייה צעירה מפולין שהתארחה בביתם כמה שבועות קודם לכן, ברחו אסתי ומשפחתה מעיירת מולדתה, ממש לפני שכל הקהילה היהודית בקאלוצ'ה הוכנסה לגטו ממנו גורשו למחנות ההשמדה. המשפחה הגיעה לבודפשט, שם התחבאו בבית מסתור עד השיחרור של העיר על-ידי הצבא האדום הסובייטי.

(הקשיבו כאן לראיון ברשת ב' או
צפו כאן בראיון בערוץ הכנסת (עם ביתה אורית) או
צפו כאן במצגת מתורגמת מהונגרית לעברית
בכולם אסתי מספרת אודות סיפור ההצלה שלה ושל משפחתה

וכמו-כן, קיראו כאן אודות מסורת משפחתית לציון מוצאי יום השואה, שנוצרה בהשראתה של אסתי)

נערותה

לאחר המלחמה אסתי חיה ולמדה בבודפשט, שם גם הצטרפה ביחד עם אחיה לקן של תנועת הנוער 'הנוער הציוני', ובגיל 14.5 הבריחה ביחד עם חבריה את הגבול ההונגרי ועלתה לישראל באנייה גלילה ב-י"ז אייר ה'תש"ט (16.5.1949).

אסתי וחבריה למדו בנווה הדסה, בעוד הוריה של אסתי נותרו בהונגריה.

ב-1951, כשהתאחדה המשפחה, אסתי התגוררה עם הוריה וסבתה במנזר נוטרדאם בירושלים והשלימה את חוק לימודיה בגימנסיה העברית רחביה.

עם סיום לימודיה עברה המשפחה להתגורר בבת-ים.

צבא, לימודים וחתונה

אסתי התגייסה לצה"ל והשתתפה במבצע סיני ב-1956, 

עם שחרורה החלה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, ופגשה שם את יהודה כהן והם התחתנו ב-10.8.1958.

הקמת משפחה והקריירה הראשונה

לאסתי וליהודה כהן נולדו שלושה ילדים: אורית, גדעון וחגית והם התגוררו בקרית היובל בירושלים.

לאחר שאסתי השלימה את לימודיה היא לימדה תנ"ך וספרות עברית בתיכון שליד האוניברסיטה עד 1985.

פרישת כנפיים לליווי ותמיכה בהורים וילדים

עם פרישתה המוקדמת מהוראה, התרכזה אסתי בהנחיית הורים וליוותה הורים במסגרות שונות, פרטיות וציבוריות. אסתי נגעה בחייהם של הורים וילדים רבים במשך השנים, בתשומת הלב המיטיבה ובליווי המקצועי שהיא העניקה.

בנוסף, יזמה אסתי את תרגום סדרת הספרים של ד"ר אלטה סולטר והוצאתה לאור בישראל, ושימשה גם בתור היועצת המדעית של מרבית הספרים בסדרה (התינוק יודע, וגם הילד יודע, בכי והתקפי זעם).

את אהבתה לילדים צעירים ולחיזוק ותמיכה בהוריהם ביטאה אסתי גם ביחסה העוטף והקשוב לכל 17 נכדותיה ונכדיה, ול-30 הנינים שנולדו. היחס שלה לכלות ולחתנים במשפחתה נודע כשם דבר וכדגם חדשני, שמציע השראה לכל מכיריה ומוקיריה.

תיאטרון ומשחק - הגשמת חלום חייה

בגיל 70 אסתי חזרה לנסות להגשים את חלום חייה והחלה משחקת בחוגי תיאטרון חובבים בירושלים. אסתי הצטיינה במשחק והייתה 'מסמר הערב' בכל הצגה שבה השתתפה, והגיעה לשחק בחוג המתקדמים של תיאטרון פסיק, שם שיחקה בהצגות שנתיות ואף העלתה מספר מונודרמות בעצמה.

(צפו כאן במונודרמה שהעלתה אסתי בתיאטרון פסיק על-פי ההצגה 'אחת זקנה' מאת נאוה סמל)

פטירתה ויצירתה

אסתי עלתה לגנזי מרומים בדיוק במלאת לה 87 סתווים, בכ"ה תשרי ה'תשפ"ב, 1.10.2021.

רק מעטים ידעו, כי במהלך כל שנות בגרותה, אסתי כתבה שירים למגירה, ורק לאחר עוברה את גיל גבורות החליטה לפרסמם. לפני מותה הספיקה אסתי להכין לדפוס את אוסף שיריה.

כמה משירה הולחנו, וחלקם אף הושר בערב שנערך לזיכרה בתיאטרון פסיק ב-3.7.2022.

מילות שירה "כל רוח באה מאותו מקור" חרוטים בעדינות בשולי מצבתה בבית העלמין גני אסתר במושבה ראשון לציון, שם היא נחה מנוחת עולמים לצידו של יהודה, אהוב נעוריה.